ציורים

על הציור של עינן כהן

חגי שגב

תערוכה רטרוספקטיבית מצומצמת אך עשירה זו של עינן כהן בגלריה גרשטיין, אוצרת בתוכה יצירה שופעת בת כחמישים שנה. במהלך עשורים אלה יצר עינן כהן מאות עבודות: ציורים, רישומים ופיסול בנייר.

זאת היא תערוכתו הראשונה של עינן הפורסת חתך של יצירותיו המגוּונת: מתערוכותיו הראשונות בסוף שנות החמישים בארץ, עבודות משנות השישים עד שנות השמונים בעת שחי באמסטרדם, לרבות יצירותיו הבשלות ביותר, בצד יצירות ארוטיות ויצירות קלילות עתירות הומור שיצר עם שובו ארצה.

בשנות השישים יצר עינן ציורים אקספרסיוניסטים עזי מבע וצבע, שבהם דמויות ודיוקנים נפרצים ומתפרצים בצבעוניות ובקווים דרמטיים. היה זה המשך ישיר של אמנות התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה באירופה שבה חי עינן כהן בשנות השישים. הייתה זאת אמנות שניסתה להבין את הרוע ואת החורבן, תוך בריאת עולמות חדשים המבטאים את המצב הקיומי ועל הרוע הגלום בו.

עבודותיו משנות השבעים שלוות יותר וניכר בהן ניסיון לטעת את האדם בתוך מרחב נופי או בסביבה ביתית מפויסת יותר, אף כי עדיין בשפעת צבעים מנוגדים וקווים נחרצים.

בשנות השמונים מתחילים להופיע נופים המושפעים מהאמנות הסינית שבה התמחה בהדרכתו של הצייר הסיני M.F. Lay. בעבודות אלה ניכרים רוגע המושפע מהזֵן והשלמה עם יפי הטבע על נופיו. גם בשנות התשעים וראשית שנות האלפיים ניכרת השלמה עם מורכבות הנפש האנושית והיצירה האמנותית ברוח אמנות המזרח הרחוק.